בשנת 2012 יצאה תקנה חדשה הנוגעת לנושא החיסכון הפנסיוני בשם תיקון 190. מדובר בשינוי רגולטורי משמעותי ביותר שמציג נוסחת קיזוז חדשה בנושאי מיסוי פנסיות ומתמקד בנושא מענקי הפרישה.

אחד מהשינויים שחולל התיקון נוגע באפשרות של מוטבים לבצע העברת כספים על שמם במקרה של מוות של קרוב המשפחה. במסגרת התיקון, השתנה האופן בו ניתן לבצע את משיכת הכספים (ללא צורך בהצגת צוואה או צו ירושה). 

מהפיכת מיסוי בקופות הגמל

תיקון 190 למעשה מגדיל את הפטור מתשלום מסים על קצבאות הזקנה. הוא מאפשר לבצע הפקדה (חד פעמית או מתמשכת) לקופת גמל, ולמשוך את הכסף כאשר עוברים את גיל 60 תוך קבלת הקלות במס. 

בהתאם לתיקון, אם מבצעים משיכה חד פעמית של הכספים, מחויבים במס של 15% על הרווח – ולא מס של 25% שיש על תיקי השקעות סטנדרטיים. 

הפורש יכול לבצע משיכה חד פעמית של הכספים רק במידה וגובה הקצבה החודשית שהוא מקבל הוא יותר מ-4,512 ₪ (נכון ל-2019). כדאי לדעת גם כי משיכה חד פעמית מוגבלת לסכום של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק – אלא אם כן לא התקבלו הטבות מס על סכום זה בעת ההפקדה. 

יתרונותיו של תיקון 190

לתיקון יש כמה יתרונות עבור חוסכים שגילם 60 ומעלה. ראשית, הם משלמים מס רווחי הון מופחת. בנוסף, עלויות הניהול של התיק הן מופחתות, ישנו פיקוח של רשות שוק ההון על ההשקעות, ישנו פטור ממס על הקצבה העתידית וישנה גם הקלה במיסוי על העברת הכספים למוטבים לאחר פטירת החוסך. 

חסרונותיו של התיקון

מבחינת חסרונות התיקון, ניתן למנות את העובדה הכספים מהקופה ניתנים למשיכה רק לאחר גיל 60 ושניתן למשוך באופן חד פעמי את הכספים רק בתנאי שגובה הקצבה החודשית הוא מעל סכום מסוים (הקבוע בחוק). בנוסף, במידה והחוסך נפטר לאחר גיל 75, המוטבים שבחשבון יידרשו לשלם מס נומינלי בשיעור 15%.